משמורת ילדים והסדרי הראיה של הצד שלא קיבל משמורת, מהווים חלק מהותי וחשוב מכל הסכם גירושין בין בני זוג אשר להם ילדים קטינים.
השיקול המוביל עבור בית המשפט בקובעו את המשמורת על הילדים והסדרי הראיה הינו השיקול של טובת הילד והוא בא לפני טובת בני הזוג ורצונם. הכוונה במונח "טובת הילד" היא למכלול התנאים המשפיעים עליו ועל סביבתו ובהם התנאים הבריאותיים, הנפשיים, הכלכליים וכד'. בעת בחינת טובת הילד על-ידי בית המשפט, יובא בחשבון גם רצונו של הילד, בהתבסס על גילו, בגרותו הנפשית והגורמים לרצונו. לצורך בחינת העניין באופן שהילד לא יושפע מהוריו הנמצאים באולם המשפט, יכול השופט להחליט על דיון בדלתיים סגורות או אף על שיחה בארבע עיניים בינו ובין הילד. חשוב להדגיש כי קביעת המשמורת אינה גורעת מהאפוטרופסות של שני בני הזוג כלפי ילדיהם ומהמעמד שלהם בכל הנוגע לקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילד.
סוגיות בקביעת משמורת ילדים -
1.חזקת הגיל הרך - חזקת הגיל הרך היא ההנחה שטובת הילד היא להיות במחיצת אימו עד לגיל 6 לכל הפחות. לאחרונה המליצה ועדת שניט, אשר בחנה את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, על ביטול חזקת הגיל הרך וקביעת קריטריונים לבחינת טובת הילד על-ידי בית המשפט. בתי המשפט נוהגים להעדיף קביעת משמורת ילדים לאישה, גם כאשר חזקת הגיל הרך אינה תקפה.
2.מסוגלות הורית - מסוגלות הורית היא יכולתו של אחד מבני הזוג לגדל את ילדיו ולספק את כלל צרכיהם. כאשר בית המשפט אינו מצליח לקבוע משמורת ילדים, הוא יכול להפנות את בני הזוג לביצוע מבחני מסוגלות הורית, אשר יבדקו באמצעים פסיכולוגים וסוציולוגים מי מההורים ראוי יותר לקבל משמורת ילדים .
3.רצון הילד - כחלק מן השמירה על טובת הילד, מושם דגש רב על רצונם של הילדים בקביעת משמורת ילדים וזאת על-ידי שיחה של השופט עם הילדים והתרשמות מרצונם ומהמניעים המשפיעים עליהם. ככל שגילו של הילד גבוה יותר (לרוב, מעל גיל 13-14) והוא נחרץ יותר ברצונו, כך ייחס לכך בית המשפט חשיבות גדולה יותר.
4.הסדרי ראיה - הסדרי הראיה הם ההסדרים על פיהם יכול ההורה שלא קיבל משמורת ילדים לפגוש את ילדיו ולשמור עימם על קשר. קביעה של הסדרי ראיה כוללת את תדירות המפגשים ואת חלוקת סופי השבוע והחגים בין ההורים. ישנם מקרים חריגים, בהם ישאיר בית המשפט את קביעת הסדרי הראיה לפקיד הסעד ויסמיך אותו לקבוע אותם.
5.מגבלות שונות - קביעת משמורת ילדים והסדרי הראיה מטילה גם מגבלות שונות על בן הזוג אשר קיבל משמורת ילדים, על-מנת שלא יוכל להפר את הסדרי הראיה של בן הזוג השני. מגבלות אלו כוללות מגבלות על יציאה לחו"ל, מעבר מקום מגורים וכד'.
6.תשלום מזונות - כחלק מקביעת המשמורת, נקבע גובה דמי המזונות שעל ההורה שלא קיבל משמורת ילדים לשלם, על מנת להבטיח את שמירת רמת חייו של הילד. דמי המזונות שנקבעו, ישולמו לבן הזוג אשר בחזקתו נמצאים הילדים.
השיקול המוביל עבור בית המשפט בקובעו את המשמורת על הילדים והסדרי הראיה הינו השיקול של טובת הילד והוא בא לפני טובת בני הזוג ורצונם. הכוונה במונח "טובת הילד" היא למכלול התנאים המשפיעים עליו ועל סביבתו ובהם התנאים הבריאותיים, הנפשיים, הכלכליים וכד'. בעת בחינת טובת הילד על-ידי בית המשפט, יובא בחשבון גם רצונו של הילד, בהתבסס על גילו, בגרותו הנפשית והגורמים לרצונו. לצורך בחינת העניין באופן שהילד לא יושפע מהוריו הנמצאים באולם המשפט, יכול השופט להחליט על דיון בדלתיים סגורות או אף על שיחה בארבע עיניים בינו ובין הילד. חשוב להדגיש כי קביעת המשמורת אינה גורעת מהאפוטרופסות של שני בני הזוג כלפי ילדיהם ומהמעמד שלהם בכל הנוגע לקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילד.
סוגיות בקביעת משמורת ילדים -
1.חזקת הגיל הרך - חזקת הגיל הרך היא ההנחה שטובת הילד היא להיות במחיצת אימו עד לגיל 6 לכל הפחות. לאחרונה המליצה ועדת שניט, אשר בחנה את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, על ביטול חזקת הגיל הרך וקביעת קריטריונים לבחינת טובת הילד על-ידי בית המשפט. בתי המשפט נוהגים להעדיף קביעת משמורת ילדים לאישה, גם כאשר חזקת הגיל הרך אינה תקפה.
2.מסוגלות הורית - מסוגלות הורית היא יכולתו של אחד מבני הזוג לגדל את ילדיו ולספק את כלל צרכיהם. כאשר בית המשפט אינו מצליח לקבוע משמורת ילדים, הוא יכול להפנות את בני הזוג לביצוע מבחני מסוגלות הורית, אשר יבדקו באמצעים פסיכולוגים וסוציולוגים מי מההורים ראוי יותר לקבל משמורת ילדים .
3.רצון הילד - כחלק מן השמירה על טובת הילד, מושם דגש רב על רצונם של הילדים בקביעת משמורת ילדים וזאת על-ידי שיחה של השופט עם הילדים והתרשמות מרצונם ומהמניעים המשפיעים עליהם. ככל שגילו של הילד גבוה יותר (לרוב, מעל גיל 13-14) והוא נחרץ יותר ברצונו, כך ייחס לכך בית המשפט חשיבות גדולה יותר.
4.הסדרי ראיה - הסדרי הראיה הם ההסדרים על פיהם יכול ההורה שלא קיבל משמורת ילדים לפגוש את ילדיו ולשמור עימם על קשר. קביעה של הסדרי ראיה כוללת את תדירות המפגשים ואת חלוקת סופי השבוע והחגים בין ההורים. ישנם מקרים חריגים, בהם ישאיר בית המשפט את קביעת הסדרי הראיה לפקיד הסעד ויסמיך אותו לקבוע אותם.
5.מגבלות שונות - קביעת משמורת ילדים והסדרי הראיה מטילה גם מגבלות שונות על בן הזוג אשר קיבל משמורת ילדים, על-מנת שלא יוכל להפר את הסדרי הראיה של בן הזוג השני. מגבלות אלו כוללות מגבלות על יציאה לחו"ל, מעבר מקום מגורים וכד'.
6.תשלום מזונות - כחלק מקביעת המשמורת, נקבע גובה דמי המזונות שעל ההורה שלא קיבל משמורת ילדים לשלם, על מנת להבטיח את שמירת רמת חייו של הילד. דמי המזונות שנקבעו, ישולמו לבן הזוג אשר בחזקתו נמצאים הילדים.
